נוהגים בדרכים ובונים אסמים

מרדכי טיכנר נוהג במשאית ההובלה

תחבורה

בשנות ה – 40 פעל ארגון תחבורה ארצי של כל הקיבוצים. תקופה מסוימת, כשנתיים, החלפתי את לוי בניהול הארגון. לעין השופט היו אז 8 משאיות. "תחבורה" היתה מקבלת את הזמנות העבודה, מחלקת את ההובלות לקיבוצים ומשלמת עבור העבודה. היו לארגון שני משרדים: בתל-אביב ובחיפה. הובילו בעיקר צינורות לנגב וחומרים לבנייה: מלט, חול, זיפזיף, חצץ ועוד. תחבורה גם רכשה את המשאיות עבור הקיבוצים ועבור הסוכנות (טנדרים לנוטרים).

מאיר טיכנר על המאן

היו אז שנים קשות בדרכים, ימי מאורעות ויריות.
כל נסיעה היתה כרוכה בסיכון. הבריטים היו סוגרים כבישים, עוצרים מכוניות, עורכים חיפושים. היה לי אז כרטיס חופשי לאגד שאפשר לי לנסוע ברחבי הארץ ומהבריטים קיבלתי כבעל תפקיד רשיון מיוחד למעבר חפשי בדרכים.

טוביה שילוני ואריה ויצמן במחסן החלפים 

ב 1947, ימי המאורעות שקדמו למלחמת השחרור, גברה הסכנה. הערבים היו יורים על רכב שעבר בכבישים וברחובות חיפה, בעיקר ביציאה על יד ואדי רושמיה. לפעמים לא ניתן היה לחזור מחיפה לקיבוץ. בתקופה זו פנינה נתקעה בחיפה עם יולדת ותינוקת. לא ניתן היה לצאת עד הערב והן נשארו בבית קפה בעיר התחתית.



זכור לי מאותה תקופה הפיצוץ הגדול של בית "סולל בונה" בחיפה, ליד משרד "תחבורה".
ניהול הארגון היה מורכב ומסובך. בגלל מחסור בעבודה היתה תחרות גדולה בין המובילים, סכסוכים וברורים בועד הפועל מול קואופרטיבים אחרים – "שלב", "המניע" ועוד.  היה סדרן עבודה שעשה העדפות ואפליות. דברים אלה ואחרים, שלא היו לרוחי, השפיעו עלי להשתחרר מהתפקיד.
(ברל קרן)

שמשון רזניק ואליק קרן 

מסגריה

בחדרה עבדתי תקופה קצרה במסגריה של זוסקביץ ואת הניסיון רכשתי תוך כדי עבודה. בהמשך למדתי גם מתוך ספרים על מסגרות.

במסגריה היינו מבצעים את כל צורכי המשק: ציוד הפלחה, עבודות מוסך, ארגזים למשאיות, עבודות חשמלאות.

היינו מכינים לחברים ולילדים מיטות ברזל, הכנו אביזרים למשתלה. אחת העבודות הגדולות היתה התקנת פסים ורכבת קרוניות לשימוש המשתלה.

עדנה ק.זוכרת שהילדים היו באים לשחק במשך הזמן רכשנו ציוד משוכלל יותר: משור חשמלי, מכבש, מכונת ריתוך, קומפרסור, מקדחה גדולה, משחזות ובסוף גם מחרטה.
עבודת החרטות דרשה התמקצעות. בהתחלה הבאנו חרט שכיר.
השגנו גם ספרים על חרטות ולמדנו להכין עם הרכבת הזאת ללא רשות ולא פעם נפצעו.

סיומקה וינר וברל קרן במסגריה

את כל צורכי החריטה לבית. למדנו לבצע עבודות מורכבות ומדויקות. עדנה מזכירה לי שגם את הבנות לא קיפחתי.

הייתי מכין להן "חמש אבנים" למשחק מקוביות מתכת, תכשיטים ממטבעות מלוטשות, מיטתקפיצים לבובה שעברה בתור מבת לבת, בובת מתכת חרוטה. אחד המבצעים המשפחתיים שלי היה בניית עגלת תאומות ליהודית ורחל.

ישראל גוברמן ונתן צור

בצענו אז עבודות בהיקף גדול כמו שלדי ברזל להקמת הרפתות והלולים. בנינו מתקנים מורכבים: ללולים - מערכת של חלונות ארוכים שנפתחת בבת אחת, מתקן לפתיחת דלתות הנמצאות לאורך הלולים,  על ידי קרונית נוסעת, מתקני חימום ללולים.
בנינו קרוניות עיליות לרפתות ומיכלים לדלק שהוטמנו באדמה. לאסם סיפקנו בעזרת הנגרים את כל מערכת העלאת הגרעינים לתאים, האוליווטור, מתקנים לפתיחה ולהוצאה של הגרעינים ועוד.
לסככת המטעים בנינו את השולחן הארוך עם הגלילים שעליהם נסע הפרי למיון. אחת העבודות המורכבות היתה בניית עגלה לסמי טריילר –  באורך 12 מטר, שניתן להעמיס עליה 30 טון. בתקופה זו עבדו במסגריה 10-8  עובדים, ביניהם פוטי, סיומק'ה, עלי והבן שלו, ג'יג'י, פויו, אבא של פויו ועוד.  
(ברל קרן)

המסגרים בונים שלד של האסם