 |
האולם האזורי |
הבמה הייתה פשוטה מאוד,את המסך קיבלנו בתרומה.
כל הסידורים על הבמה עשינו בכוחות עצמנו.
שנים רבות הקהל ישב על ספסלי-עץ ולא היו מדרגות אלא משטח בטון אנכי.
יונה ינאי מספר:
במשך כמה שנים טובות היו מציגים הצגות על גג הבית שהיה בתחילה כיתת לימוד , ואחר הפך למוזיאון ארכיאולוגי.
הקהל ישב על הדשא שהיה כעין אמפיתיאטרון טבעי גם האקוסטיקה הייתה בלתי רגילה.
הצורך בבניית אולם לתיאטרון וקונצרטים בא מלמטה, אך לא היה כסף.
יום אחד בא לביקור בארץ יהודי מולטימיליונר ( שנתן לתנועת השומר- הצעיר בארצות הברית את חוות ההכשרה). היהודי בא לקיבוץ והתרגש מאוד מהחניכים בוגרי התנועה מארצות הברית המערימים קש וחולבים פרות.
עשיתי (יונה ינאי) הכרה בינו לבין מוהיל, מוהיל מיד שאל אותי מה אפשר לבקש מהמולטי מיליונר הזה , ואני בלי בושה אמרתי- דחוף.. לבנות כאן אולם תיאטרון.
(אני זוכר יפה שישבנו על הדשא הגדול,ליד חדר האוכל למול הבריכה הקטנה שהייתה בה מזרקה).
מוהיל הזמין את היהודי העשיר עם שתי אחייניותיו לביתו וניסה לעלות את הנושא בשיחתם, אך שתי האחייניות עשו הכול כדי להניאו מכך מחשש שהכסף ייגזל מהן.
מוהיל התחמם והעיר ברוגז רב "כל מה שיש לו,לי יש יותר.." היהודי הבין את הרמז וביקש לבוא לבד לביקור, אך אחרי כמה ימים הגיע טלפון ממלון המלך דוד שהיהודי נפטר רחמא ליצלן ויש לטפל בהעברת הגופה לארצות הברית.
כך נקבר גם הסיכוי לקבל כסף לבניית האולם, אך מוהיל לא וויתר ותרם עשרים אלף דולר והסכום הזה הספיק לבניית השלד
הופעות שהיו באולם (ונשמרו בספר האורחים של האולם) - עיבוד לתערוכה אמנון שוק
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה