יום שלישי, 23 ביוני 2015

סיפור - קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם - מיועד לילדים )

(פרק 2)

עולים לארץ

ההתרגשות הייתה גדולה , במזוודה קטנה הם  ארזו קצת  בגדים וכמה מזכרות מהבית שלהם, ועלו על אוניות גדולות ששטו לכיוון הארץ. השיט ערך כמה שבועות.
לא תמיד היה נוח באוניה  , אבל הם חשבו רק על הרגע שבו תיגע רגלם בחופי הארץ , וכול הקושי היה  כלא היה. באותם שנים האנגלים שלטו בארץ , והם לא הסכימו ליהודים לעלות לארץ ישראל. 

בשעות החשיכה היו אוניות מעפילים מחפשות את דרכן לחופי הארץ , וכשהגיעו לחוף נוסעי האוניה ירדו בעזרת פלמחניקים צעירים שחיכו להם , ועזרו להם ללכת במים או שהעמיסו אותם על הגב  עד שהגיעו לחוף. אבל..הנוסעים היו חייבים לזרוק לים המון דברים שהביאו מהבית שלהם,  כי לא הייתה אפשרות לסחוב את הכול על הגב.

 חברים מהקיבוץ סיפרו,  איך הם בלב כבד זרקו חפצים מהבית , ורק את הדברים היקרים להם ביותר,  הם קשרו לגופם והצליחו להעביר דרך הים. אחד החברים הצליח להעביר על גופו בללייקה שזהו כלי נגינה דומה למנדולינה. (בכל ערב  היה מנגן לחבריו כאשר כבר התיישבו במושבה חדרה.)


כרטיס עלייה לאוניה

האונייה איתה הפליגו לארץ ישראל






בתמונה מרים הוברמן ולאה שק על האונייה



אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה