מאוצרות ארכיון עין השופט: סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם)

פרק 8

קבוצת אלומה - הקבוצה שלי - בכיתה ב עם רחל גוברמן המורה ומטפלת

חגיגות

כדי לערוך את החגיגה הזמינו אישה שידעה לארגן ריקודים (ירדנה כהן) ויזהר ירון סבא של אריאל ירון , ידע לכתוב מוסיקה , והוא חיבר את השירים והמוסיקה שליוותה את הרקדנים.

במשך כחודשיים למדו החברים את הצעדים לריקוד וביום החגיגה התאספו מאות אורחים מכל הסביבה מאחורי הבריכה הישנה (איפה שהיה אתר הפיקניקים) וצפו בריקודים ובתהלוכת ילדים שנשאו על כתפיהם הקטנות צלחות קש עמוסות בפירות.

אחרי החגיגה לחברים הייתה תחושה טובה מאוד וגם כתבו על החגיגה בכל העיתונים שהיו אז בארץ.
כדי לפתח את יותר את המטעים , דרושים היו יותר מים , ובאחת הישיבות של החברים הוחלט לבנות בריכת שתאגור מים וגם חברים וילדים יוכלו לשחות בה.

באותם זמנים לא היו מכונות חדישות שאפשר היה להביא ולחפור מהר בריכת שחיה, את הכול היו צריכים לעשות החברים בעזרת האתים והמקושים וכולם התגייסו לעבודה הקשה הזו.
היו צריכים לחדור לסלעים גדולים שהיו במקום ועשו זאת בעזרת –מולים (מוט ברזל שתוקעים אותו בסלע ובעזרתו מבקיעים את הסלע) - אחרי כשנגמרה החפירה מילאו החברים את הבריכה בזפת ואחר כך במים. איזו חגיגה זו הייתה....

בחג העשור לקיבוץ נחנכה הבריכה לשימוש הילדים והחברים.נערכה תחרות שחיה בין הילדים שידעו לשחות ובין החברים.בצד אחד של הר\בריכה בנו מקפצה גבוהה שרק שמשון רזניק העיז לקפוץ ממנה.שמשון עשה כמה קפיצות ראווה וכל החברים מחאו לו כפיים.

לנו הילדים אסור היה לבוא לבריכה לבד רק בליווי מבוגר.אבל היו ילדים שעשו מעשי קונדס והתגנבו לבריכה לבד,ופעם קרה שילד אחד קפץ לבריכה והיא לא הייתה מספיק מלאה והוא קיבל מכה חזקה בראש.מאז גם הילדים הבינו את הסכנה בללכת לבד לבריכה.
בבריכה היו חמש מדרגות וכל פעם שרצו לדעת כמה מים יש בבריכה אמרו את מספר המדרגות- היום יש שתי מדרגות זה סימן שכמעט אין מים והיום יש ארבע מדרגות זה סימן שבקושי אפשר לעמוד בהתחלה.
כילדים מה שהכי אהבנו זה בערבים לחפש גחליליות.הגחליליות היו מין חיפושיות כאלו שיש להן בקצה הזנב אור זוהר והן היו מתעופפות.

היינו לוקחים מגבת קטנה מבית הילדים ומתחילים לצוד גחליליות בעזרת המגבת.את אלה שצדנו שמנו בקופסה שהאירה את כול הסביבה והיוותה מקור של גאווה לילד שהצליח לצוד הכי הרבה גחליליות.