יום שישי, 14 באוגוסט 2015

סיפור קיבוץ (אלבום מחיי ילדות בקיבוץ של פעם)


   
 פרק 30

אני ורחל חזקיהו  בחודש הראשון של הטירונות גרות יחד עם אסתר עופרים שהייתה שרה לנו בלילות

                                       

 גיוס לצבא ההגנה לישראל

בסיום תקופת הלימודים שלנו  במוסד, בני  "אלומה" התגייסו לצבא. בצבא היו חלק שהלכו למודיעין והיו חלק שהלכו לחיל שריון ולחיל אויר. 
אני התגייסתי לחיל אוויר. בהתחלת השירות שלי שירתתי בחיל מודיעין של חיל האוויר ב'סטלה מאריס' שבחיפה. 
זה היה מחנה לא כל כך סימפטי, מחנה קטן מוקף בכלבים ששמרו על המחנה. 
העבודה שם הייתה מאוד סודית ,היינו צריכות לדווח על תנועת המטוסים. הרגשתי שאני לא כל כך רוצה להישאר במחנה הזה וביקשתי העברה. 
העבירו אותי לבסיס חיל אויר ברמת דוד. שם שירתתי כל הצבא בטייסת הוטורים. התפקיד שלי היה לרשום כל שעה שמטוס טס,  מתי הוא יצא ומתי הוא חזר. על פי הרישומים האלה היו צריכים אחר כך לעשות חישוב ולקחת את המטוסים לבדיקות עשרת אלפים (כמו שעושים למכוניות).

כשהשתחררנו מהצבא , החברים היו גאים מאוד בנו בני הקיבוץ , הממשיכים בחיי הקיבוץ, מעטים מאוד עזבו את הקיבוץ באותם שנים. אלה שעזבו נחשבו כבוגדים ברעיון הקיבוצי.

גרנו שלושה חבר'ה בצריף. תמיד היינו שניים כי אחד מאתנו היה נשאר שבת בבסיס. תקופת הצבא הייתה מאוד חשובה לנו, הרגשנו את כובד האחריות ואף אחד מאתנו לא חשב על השתמטות מהצבא.

התחלנו את חיינו בקיבוץ כאנשים שמחפשים את דרכם בעולם ונהנים ממערכת שעוטפת אותנו בהרבה אהבה .


החבר'ה מהטייסת בנופש


מטוס ווטור נוחת


המכונאים של הטיסת

נוסעים לעבודה בבסיס

נשף ברמת דוד לכבוד השנה החדשה - שנות החמישים

מכונאים בעבודתם על המטוס

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה