יום שני, 24 באוגוסט 2015

זיכרונות - זאב גרליץ מעלה זיכרונות מתקופת הנעורים בעין השופט



 זיכרונות

 

זאב גרליץ התחנך בעין השופט והקשר שלו לקיבוץ נמשך עד ימינו אלה.זאב  עוסק כבר כמה שנים טובות  בשיחזור ההיסטוריה של הארץ הזו - בתחום הטכנולוגי . בארות מים, טחנות קמח יפיפיות ועוד...בימים אלה הוא כתב לנו את המכתב הבא:

לאנשי עין – השופט שלום ,                                    ג' אלול תשע"ה / 18,08,2015

באמצע חודש יולי 2015 שוחחתי טלפונית עם רואת חשבון בענייני עבודה , ותוך כדי פלטתי
שגדלתי בעין – השופט , הגברת שאיני מכיר אותה , עצרה אותי ושאלה אם אני מכיר את
ישי...??? וישי כידוע היה איתי באותה כיתה "אלומה" / גדוד רבדים .
התברר שישי שהיה קצין מודיעין הדריך אותה בקורס מודיעין בצבא בשנת 1991 !!!

הסליק שנמצא בעין השופט



שוחחנו והשיחה התגלגלה לסליק , והיא הביעה רצונה לבקר עם משפחתה .
פניתי לישי אשר הבטיח לארגן לי חומר כתוב שאלישע שפירא והוא הכינו .
פניתי לעופרה בריל מנהלת הארכיון שגם היא בת כיתתנו "אלומה" , וביקשתי מעופרה
ומאחותי התאומה נועה לארגן לי הניירת – ואמנם , בתחילת אוגוסט 2015 קיבלתי המעטפה !

שמחתי והתרגשתי לקרא החומר , וזאת לאחר שלפני כשנתיים זכיתי לבקר בסליק בהיותי
חובב שימור . ערכתי מספר תיקונים בכיתוב כולל צילום בית משירו של אלתרמן מתוך
ספרו , עם ניקוד וכתיב מקורי של הספר .
אלישע אמר לי שיחפש אצלי טעויות , בבקשה , בדוק / תקן ואשר לפני ההפצה .

בהמשך שוחחתי עם עדנה קרמר בתו של ברל קרן ז"ל וסיפרתי לה שברל לימד אותי מסגרות ,
רתכות וחרטות ! עדנה ביקשה לקבל פרטים , ולהלן הסיפור :

עבדתי בפלחה כטרקטוריסט בשנים 1956-7 בהיותי בן 16-17 . בחורף בזמן הגשמים נהגנו
הפלחים / טרקטוריסטים ללכת בטל בחצר המשק למורת רוחם של אלו שכן עבדו בזמן הגשם ,
ואז החליט מי שהחליט , ובצדק רב ,  לארגן את חבורת הבטלנים לעבודה מועילה .

חריש בשדות עין השופט בשנות החמישים




לקיבוץ היה ענף הובלה / משאיות , והוחלט לייצר טריילר ארוך במסגריה ועל ידי כך לחסוך
קניה יקרה . הביאו טריילר למסגריה , ואנו , הבטלנים הלא כל כך ממושמעים ! בניצוחו של
ברל, העתקנו  וייצרנו טריילר זהה ! בעלות החומרים בלבד .

ועל כך גדולה תודתי לברל , שהפך אותי מבטלן - למסגר , רתך וחרט מקצוען לכל החיים
המקצועיים שלי מאז ועד היום .

אני זוכר אפיזודה מביכה אך מאוד חינוכית – ברל לימד אותי לחרוט על המחרטה כאשר הוא
מדגים לי – ואני תוחב את אפי קרוב מידי לגוף הנחרט , עד כדי סכנת היפגעות – ברל עוצר
המחרטה ובעדינות שואל אותי – אולי אני מפריע לך ? כזה היה האיש המקסים ברל...

ברל קרן וסיומקה וינר במסגריה



אני נזכר ביום קיץ חם כשאני חורש ולידי חורש שמעון אבידן . לפתע נשפכו המים  מהקנקן
שלי ! פניתי לשמעון אבידן וביקשתי לגימה ,קיבלתי תמצית תה ! יקה חביב  וצנוע היה האיש.

תפקיד נוסף הוטל עלי , להפעיל את שתי הבארות עליהן היה אחראי סיומקה – ולצורך כך
ניתנה לי רשות להשתמש בטרקטור גלגלי פרגוסון – חלומו של כל מתבגר !

באר "א" בואדי למרגלות ג'וערה , הונעה על ידי מנוע דיזל לא גדול , וכדי לחסוך נסיעה
מיוחדת לכיבוי המנוע לאחר מספר שעות , הוצב שעון מעורר גדול ממדים על מדף סמוך ,
ואל הפרפר שאותו מסובבים מאחור כדי למתוח את הקפיץ בשעון ( כן - היו פעם שעונים
עם קפיץ שיש למתוח כל יום ) נקשר חוט שחובר למצערת המנוע , וכך כאשר צלצל 
השעון והפרפר הסתובב – נמשך החוט ומשך / סגר המצערת והמנוע כבה .
היום יודע כל מתבגר עם חוש טכני להתקין טיימר אלקטרוני זעיר .

המנוע של באר א



באר "ב" הייתה מזרחה יותר לכיוון כפרין , והייתה מצויידת במנוע דיזל ענק באורך 3
מטרים הבנוי עם בוכנה אחת אופקית בקוטר של כ-25 סנטימטרים וגלגל תנופה בקוטר של
שני מטרים ! גלגל התנופה הפעיל הבאר באמצעות רצועה ארוכה ורחבה .
הנעת המנוע הייתה מאוד קשה פיזית , היות ונחוץ היה לפתוח את שסתום הפליטה של
המנוע כדי לשחרר דחיסה , לסובב בידיים המנוע עד שיקבל מהירות , ואז לסגור השסתום
והמנוע מניע – לא תמיד בפעם הראשונה . ולכן ביקשתי טרמפיסטים שיבואו איתי לעזרה ,
וכמובן שבדרך הם קיבלו שעורי נהיגה פירטיים ! בנוסף , בחורף היה צורך לחמם את תא
השריפה של המנוע בעזרת פתיל שהוברג לראש המנוע – היה קשה אך מאוד מעניין .

שנים אחר כך , בקייץ 1965 בהיותי בן 25 , לאחר שנה שלישית בטכניון , נסעתי ללונדון
ועבדתי בקיץ במפעל מתכת מעניין לייצור מכונות לתעשיית הפלסטיק – מכונות הזרקה .
בסופי שבוע היית מבקר רבות במוזיאון המדע בלונדון , ותמיד מתעכב ארוכות ליד מנועי
הדיזל הענתיקות כדוגמת באר "ב" .

ילדי קבוצת מעין ליד באר א




לימים רכשתי מנוע שכזה בשטחים , מפורק לחלקים , מסרתי החלקים לרן חדוותי וחברי
סדנת שועלי "המתנדבים בעם"  בקיבוץ עין-שמר שאחד מהם הוא אלי מעוז מעין-השופט !
את המנוע המשופץ תרמתי למרכז המבקרים של מקורות בראש העין / גבעת השלושה
כשהוא עובד , מפעיל משאבת מים / באר ורועש , ושמו בישראל "פק – פק" בגלל הרעש
הדומה לגנרטור זעיר ורעשן .

עבודה נוספת בה עסקתי בהדרכתו של שלמק - הייתה הפעלה ומילוי דלק לגנראטורים
"בבית המכונה" , שעבדו ברציפות סביב השעון וסיפקו חשמל לקיבוץ – וזאת טרם הגעת
קו המתח גבוה של חברת – החשמל . הרעש בתחנה היה נוראי אך הרגשת העוצמה הייתה
מכשפת עבורי – ואחר כך בהיותי מהנדס מכונות צעיר עבדתי שנתיים במע"צ לבניית תחנות
גנרטורים לשעת חרום בבתי חולים ובמרכזיות הטלפונים של בזק , ו-7 שנים בחברת מילר /
מפה להספקת והתקנת תחנות דיזל גנרטורים , וכך נסגר המעגל ...

שלמק ליד החשמליה עם האופנים המפורסמות




שוחחתי עם יגאל וילפנד על אביו יוסף שלימד אותנו בכיתת "ארז" במוסד מקצועות הומניים
( לא למדנו מספיק דיקדוק , לשון ותנ"ך , וזה חסר לי עד היום ! ) .
יחד איתו לימד אותנו מתמטיקה יהושוע זקס המצויין מרמת - השופט .
אחרון חביב וזכור לי לטוב הוא שייקה וינר שהיה המחנך שלנו בבית הספר בעין – השופט .

היו אלו שלושת המורים הטובים , המחנכים והמשפיעים ביותר שהיו לי בכל שנות לימודי .

בברכה ובתודה לכולכם מזאב גרליץ 050-5301979 .

מאת: Photo frame [mailto:pframe@zahav.net.il]
נשלח: ד 05 אוגוסט 2015 14:27
אל: zeev_ger@netvision.net.il
נושא: הסליק בקיבוץ עין השופט

יוסף וילפנד מעביר שיעור בכיתת 'ארז'

 

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה