3
הפסקה במשפט
המשך המשפט ביום 13.10.1936
חקירת העדויות של הקטגוריההיו"ר יונה מודיע כי שדל [יעקב תור] פנה ברצון להעיד לטובת הקטגוריה.
שדל: אני רוצה להעיד על דברים שנאמרו אתמול על המשפחה בחו"ל. מעט מאוד משפחות נוצרות בחו"ל. התנועה שוללת אותם וגם הקיבוץ. היה מקרה בקיבוצנו שרצון משפחה היה לנסוע יחד להכשרה. הקיבוץ התייחס בשלילה לכל זאת והתוצאה – עזיבת המשפחה את הקיבוץ.
מקרה שני, ששליח התחתן בחו"ל והתנועה הסתירה זאת בארץ. לא נדע ולא ידענו על המשפחה בארץ מבחינה מציאותית. ליצירת משפחה הסתלקות ממנהגים זעיר בורגניים. הארץ משפיעה – לא אדע למה – לרעה. גם בקיבוצים. בקיבוצנו משפחה יוצאת לטיול ומרוויחים כסף, מסתדרים יפה ומסדרים אחר כך חדר. נמצאים מעט בחדר האוכל בקיבוץ. זה מנתק את הקשר מהקיבוץ. הקיבוץ הוא קשר כלכלי. כתוצאה המשפחה עזבה. עוד לא ברור מה צריכה להיות המשפחה שלנו. משפחה פרולטרית עוד לא נוצרה.
משה ב: המכיר אתה עזיבות לא משפחתיות ומה סיבתן?
שדל: בכל העזיבות של הבודדים ישנן סיבות יותר מרגילות סתם.
המשפחות עזבו על יסודות משפחתיים.
משה ב.: מהן סיבות לעזיבה הקיבוצית?
שדל: עזרת הורים, קוניונקטורה ועוד.
משה ב.: האם אותן הסיבות לא פועלות על משפחות?
שדל: כן, אבל אומרים שאלה שעזבו – סיבת המשפחה לכך.
 |
שדל - יעקב תור |
עדות חנה ג. [חנה גרינוולד ינאי]
אחיה: האם הגענו כבר למשפחה הרצויה בקיבוץ?
חנה ג.: לא.
אחיה: האם הקיבוץ צריך להסכים לצורת המשפחה הקיימת?
חנה: לא.
אחיה: הממלא הקיבוץ את תפקידו להטבה?
חנה: לא, לא היו התנאים לכך.
אחיה: למה?
חנה: את זאת יינתן בנאום הסנגוריה.
אחיה: האם המשפחה מגלה פעילות יתר בקיבוץ?
חנה: המשפחה משתדלת עד כמה שאפשר להיות פעילה בקיבוץ, אבל הקיבוץ לא נתן את האפשרויות עדיין.
משה ש.: מה הם הגילויים של משפחה זעיר בורגנית?
חנה: זה הכול נמצא בבסיס של נאום הסנגוריה.
יונה: את כל בירור השאלות אפשר לדחות לנאום לאחר כך ולא צריך כרגע לענות על השאלות של התביעה. זאת שאלה יותר כללית ויש להניח שאפשר לחכות לבסיס כל העובדות.
אחיה: איך קורה בקיבוץ במשפחה – האם הפעיל מפעיל את השני או להפך?
חנה: במשפחה יש שאחד פעיל ואחד לא. או שהמשפחה בכללה פעילה. זה תלוי מהשפעה הדדית. אם ישנו צד יותר חזק הוא משפיע שהשני יהיה פעיל.
אחיה: ההיו כאלה בקיבוץ?
חנה: כן, אני מוכנה להביא עובדות.
עדות דוד
משה ש.: מה הם הגילויים של חברה זעיר-בורגנית?
דוד: ישנו קו אופייני למשפחה זעיר-בורגנית – רק משפחה וזולת זאת שום דבר.
משה ש.: מה הם הגילויים של חברה בכלל?
דוד: אי אפשר לדבר על כך באופן כללי.
משה ש.: הישנה השפעה זעיר בורגנית חיצונית על חיי הקיבוץ?
דוד: ברור.
משה ש: אולם יש לך עובדות?
דוד: ישנו מקרה שיחסים קלים על ידי דעת קהל קיבוצית, לחץ של יצירת משפחה.
משה ש: האם הגילויים של רצון של שיפוט מופרז זה רצוי או לא.
דוד: אם בצורה מופרזת זה לא רצוי.
אחיה: האם אתה מודה כי בתוך הקיבוץ מתקיימים משפחה מתוך אי שיקול דעת?
דוד: זה בא מתוך סיפוק מיני.
אחיה: האם החברה הקיימת בדרך כלל קיים?
דוד: לא.
משה: בקיבוץ אפשרי זאת?
דוד: לא.
אחיה: הוכרחתי שאפשר לחיות חיי מין רק במשפחה.
דוד: כן.
אחיה: לפי דעת קהל מתעוררת השאלה שאחרי מין קל מוכרחים לייצר משפחה?
דוד: קיימת דעה כללית וזה גם גורם לניתוק יחסים וגם ליצירת קשרים.
משה: מה זו דעת קהל בחברה? מתי נוצרת ולמי?
דוד: אנשים.
משה: איך נוצרת?
דוד: דעת קהל נוצרת מתוך פחד.
 |
חנה גרינולד- ינאי |
משה: מהי הסיבה ליצירת דעת קהל בקיבוץ?
דוד: מתוך אינטרסים של כל פרט ופרט.
משה ב.: האם קיימים מקרים של אנשים שמצדיקים את מעשיהם בדעת קהל?
דוד: כן.
משה ב.: האם הקשרים או ניתוק של יחסים קלים מיניים הם בעצמם שבויי דעת קהל.
דוד: לא כל אחד יכול להשתחרר מדעת קהל.
משה ב.: תאמר לי שניים-שלושה יסודות של המשפחה הבורגנית?
דוד: מתוך השפעה כלכלית.
משה: מה הם היחסים הפנימיים של המשפחה הזעיר-בורגנית?
דוד: המצב הכלכלי קובע את מידת הצלחת המשפחה הבורגנית.
עדות מישקה
אחיה: מהי דעת הקהל על המשפחה?
מישקה: תורת הזעיר-בורגנית היא כנה לייעודיה. זה גם מתבטא ביצירת משפחה. אנו המורדים בתנאים אלה לא ניצלנו עוד מכבלים. אנחנו לא מצאנו את הדרך בין תורת המעשה והכוונות. למעשה אנו הרבה אחרים מאשר תכננו לעצמנו והתחנכנו לקראתה.
המשפחה בהרבה הרבה מובנים נשארה זעיר-בורגנית. המשפחה בקיבוץ נשארה בתוך תא רשמי יחידי. משפחות נוצרות רק מתוך הדרך של יחסים סקסואליים. בקיבוץ [קיימות] גם האפשרויות [ה]יותר נוחות והמשפחה מדגישה את החזק לדרישות מופרזות. ישנה השפעת גומלין בין משפחות. קיים יצר בין שני "המעמדות" בקיבוץ לרווקים ומשפחות. אם הקיבוץ מסכים שהמשפחה תחיה חיים נוחים, יש לאפשר גם לרווקים לסידור נוחיות בחייו היומיומיים.
מהי התורה שאנו למדנו את כל המושגים על המשפחה. הבסיס היה רוסיה הסובייטית. לא נמצאנו אף פעם ולא הגענו לתנאי רוסיה הסובייטית. רוסיה נמצאה בשנות מלחמה ומהפכה ועליה להגשים כל אלה. אנו לא נמצאנו בתקופה של מרד למען שנים להגשמה כל זאת. דרכנו היא החינוך.
אנו לא מגשימים את החינוך. שכחנו את החינוך. בחיי המשפחה שלנו קיימת המסורת של בית אבא ואמא. קיימת הייתה השאלה של פעילות המשפחה בקיבוץ.
ברוב המקרים המשפחה מתמסרת לחייה הפרטיים. חיי המשפחה דורשים כוח ומרץ וזמן רב. ישנן גם עובדות בקיבוץ שפרט שאינו יכול להיות פעיל בחברה והשני כן, ישנו אי שוויון ואי התאמה. בזאת אשמה החברה. כל זמן שלא תינתן האפשרות לחיים רחבים של המשפחה, אי אפשר להסכים שאלה יחיו בחדרם. יש דרך שהחברה תדאג לייצר אטמוספרה של חיים של המשפחה בתוך החברה. אם תקומנה משפחות, תלכנה בכיוון זה.
אחיה: האם קיימות שאיפות מופרזות של המשפחות?
 |
אוהל משפחתי עם פרימוס- ברכה וליפק לבנה עם סימה אפרתי |
מישקה: קיימות שאיפות מופרזות שביטויה המובהק של המשפחה. קיים הבדל ואי שוויון.
אחיה: ישנה הסתגרות במשפחה או לאו? איפה מרכז החיים של המשפחה? בתוך החדר או במקומות ציבוריים של הקיבוץ?
מישקה: המרכז הוא החדר.
אחיה: האם של הרווקים בד"כ המרכז הוא החדר?
מישקה: במקרים קטנים מאוד.
אחיה: האם אין הרגשה של הגבלת הפרט שהנהו קשור במשפחה ביחסים עם כלל החברה?
מישקה: קיימים מקרים שנשמרים מצעדים כאלה במשפחה.
אחיה: האם נכון שדעת הקהל בקיבוץ לוחצת על הדומיננטיות מונוגמית?
מישקה: כן.
אחיה: האם קיימות עובדות שהמשפחות משתדלות להמשיך על אף הכול?
מישקה: כן.
משה ב: האם קיים ניגוד אינטרסים בין דרישות הנוחיות של המשפחה והרווק?
מישקה: כן.
משה ב: האם ידועים לך מקרים של קיבוצים אחרים שסידרו נוחיות לרווקים?
מישקה: כן.
משה ב.: האם אפשר שתתבסס שבעלי משפחה פחות פעילים? האם ההסתובבות של רווקים בחצר או בחדר האוכל יותר מועילה מאשר הסתגרות של משפחות?
מישקה: יותר מוצדקת.
משה ב: האם עומדת המשפחה בגבה של פעילות וקיבוץ?
מישקה: אני מעריך שהמשפחה צריכה לעמוד בגבה יתר בקיבוץ.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה