יום שני, 22 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן - סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (52)


שיחה  לפני השינה בכיתת זמיר - עם שיקה וינר


לסיום הסדרה שלי על אירועים משמעותיים בחיי קיבוצנו - בחרתי בוויכוח שהצית את הקיבוץ בשנות השמונים -לינה משפחתית כן או לא......

בשנות השמונים התפתח בעין השופט מאבק סוער על דרך הלנת הילדים:תומכי הלינה המשותפת נאבקו כמו מתגוששים בתומכי הלינה המשפחתית .עיתון הקיבוץ שימש כזירת המאבק ונכתבו בו מאמרים ששיקפו את שתי העמדות -בעד הלינה המשפחתית

כותב אבא אלמוני :
איך אפשר להשכיב ילדים בגילאים הצעירים, כאשר סובבים אותך הורים וילדים ?
קשה להיות משוחרר עם הילד מול זוגות עיניים של אחרים ,
וכשלפעמים בא לך לגעור בילדים אני מרגיש אי נוחות בראיית האחרים במצב זה .

כאשר מגיעה השעה שמונה בערב, הילד הוא בודד .
וכאשר בא לו לבכות, אין מבוגר שייגש אליו.
אם בוכים שני ילדים בשני גנונים נפרדים, אחד מהם יבכה יותר זמן
שהרי שומרת אחת לא תוכל להרגיע את שניהם בבת אחת ,

וכל מי שטוען שהילדים צריכים ללמוד להסתדר לבדם – טועה.
בגיל הרך ילדים מפחדים ומאבדים אמון במבוגרים.
הם אינם יודעים להסתדר לבד.
הם לומדים משהו חמור וזה שאין על מי לסמוך
ושאין זה בטוח שמישהו יבוא אליהם ,
וודאי שלא אבא ואימא....

גיורא מור רק התעורר - צילום שעיה מור


יום חמישי, 18 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן- סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (51)



קבוצת נרקיס עם צביה חגי ועדנה עירון



בחג החנוכה בשנת 1982 - קרתה התאונה של ילדי 'נרקיס'


ביום שישי אחד בשנת    1982   כל החברים היו באולם וצפו בסרט "האגם המוזהב ".
לילדי "נרקיס" הייתה באותו יום חוויה מסוג אחר

על התאונה סיפרה בעיתון הקיבוץ חגית רקובסקי :

יום שישי השחור

הלכנו לראות את הפונית והייתה שם עגלת סמיטריילר
בכובד של 30 טון בערך שחסמה את הכניסה .
לכן חלק מהילדים עברו מתחת וחלק לידה.
כעבור כמה דקות הם שמעו רעשים ועלו על העגלה כדי לבדוק מה זה
 (הם חשבו שיונים או חתולים)
כמה שניות אחרי שהם עלו נשמעו צרחות וקולות נפילה מזעזעים
העגלה קרסה והצינורות כיסו כמה מהילדים.
עינב בריל

הילדים שמסביב התחילו לצרוח ,
היו מבוגרים ששמעו את הצרחות ורצו לאולם האזורי לקרוא לאנשים לעזרה .
אייל נתקע עם הרגליים בתוך העגלה וגם הראש שלו נפגע ,
עינב היה צמוד לאחד העמודים שהעגלה נשענה עליו.
עמית קפץ על העגלה ומשך אחריו את אורית שלא תיפול ,
הוא קפץ בעצמו מהעגלה ובעזרת אילן הצליח להגיע לכיתה
כאשר אורית קפצה מהעגלה היא קיבלה מכה קטנה ברגל
ואז רצה לעזור לאייל לצאת ופגע בה סליל ששקל 120 קילו .
אילן ואוהד הצליחו לחלץ את עינב.
הוא היה בהלם ולא הצליח ללכת , לכן השכבנו אותו על הדשא.
דקות ספורות לאחר מכן הוזעקו הבחורים, האחיות והרופאה
הבנות בכו והבנים היו במתח רב .
כעבור שעה בערך הצליחו לחלץ את אייל לשמחתנו הרבה .
וכולם נסעו באמבולנס לבי"ח רמב"ם .
אייל שני


כדי לעזור לחניכי הקבוצה להתגבר על החוויה הקשה ביקשה המחנכת עדנה עירון מהילדים לכתוב על האירוע

אריאל ירון כתב :
אתמול בלילה כאשר הדבר קרה, אני הרגשתי פחד, כי היו ילדים מתחת לעגלה וקשה היה לי לחשוב שהם היו יכולים להיפצע בצורה רצינית חשבתי על החברים שלי עמית ואייל וגם על האחרים, מה יקרה להם ?
כמעט כל הבנות בכו ואני הייתי לידם וזה היה קשה לסבול את הבכי של הפחד שאולי יקרה משהו ראיתי את עינב נופל וצועק הצילו! ובוכה והדבר הזה יישאר חרוט בזיכרוני בתור אירוע עצוב, כי הם ילדים מכיתתי ולא ידענו מה יקרה להם אם הפצעים חמורים.
ואם יוציאו את אייל או שהוא יישאר מתחת עוד קצת . היה לי קשה לחשוב שנאבד אחד מהם וב"נרקיס" יהיו 19 ילדים
נעמה דגן
זה הדבר הכי נורא שקרה לי בכיתה ובחיי לראות ילדים מכיתתי סובלים ובוכים ואי אפשר לעזור להם.

נעמה דגן כתבה :
זה קרה לי לפני כמה ימים. הרגשתי כל כך הרבה פחד שהייתי חייבת לעשות משהו . הייתי חייבת להוציא אותי ואת אייל מתחת למשקל הכבד
להפסיק את הדם שזרם לו בלי הפסק אבל לא הייתי יכולה , הייתי חסרת אונים ורק עמדתי וניגבתי את הדם

ודיברתי אל עצמי וזה הכול פחד.
פחד וחוסר אונים , והחוסר אונים גבר עלי  ואז הלכתי ובכיתי והוצאתי את הכול ובכל זאת עוד לא התגברתי על הפחד וההרגשה האיומה הזאת
שאולי הצלחתי להעביר בחיבור הזה .
במסיבת חנוכה שהתקיימה יותר מאוחר באותה שנה הדליקו נרות ובירכו ברכת הגומל על הנס שקרה לילדי "נרקיס".


אריאל ירון
ילדי נרקיס בגן

יום שני, 15 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן - סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (50)



ביקור המקויה בעין השופט 2004

המקויה

משנות השבעים ועד ..ימינו אלה אנחנו מכירים את אנשי המקויה המבקרים בקיבוצנו. יש משהו מרענן בידידות רבת השנים הזו שבאה כולה מתוך אמונה , שלנו הקיבוצניקים מהשמו'ץ קצת מוזרה.
אהבת הארץ מתוך אמונה יוקדת שזו ארץ מקודשת וחשובה לבני אדם שלא נולדו בה. הם היו באים באוטובוסים  מלאים  מפה לפה, יורדים ברחבת המכוניות , כל כך יפים עם תלבושת לבנה וכחולה (כדגל ישראל) ויש עם תלבושת צבעונית כיאה לעם היפני ושירת 'הבאנו שלום עליכם ' מתרוננת בחוזקה. בעיניים מאירות משמחה הם מתערבבים עם חברי הקיבוץ למעגל הורה סוחף או לשירה שמרימה את גג המועדון. ולנו כילדים או כהורים לילדים היה משמח במיוחד , איך כול אחד מהם היה מביא מתנה קטנה מהארץ הרחוקה והמיוחדת - יפן.. (אפילו מניפה הייתה נחשבת ) הקשר נמשך והתודות בהבעות הפנים שלהם היו כה  מיוחדות שנצרבו בלבנו.

פרופסור טושימה בביקור ב1973  



תנועת המקויה  נוסדה במאי 1948 על ידי פרופסור אברהם איקורו טשימה, איש עסקים מקומאמוטו שבדרום יפן. טשימה הגה את רעיון התנועה בעקבות התגלות שחווה כאשר התבודד במשך שבועיים בהר אסו. הוא ביקר בארץ ונפגש עם הוגי דעות יהודיים באוניברסיטה העברית כפרופ' מרטין (מרדכי) בובר ופרופ' שמואל הוגו ברגמן. כן השפיע על דעותיו הוגה הדעות היפני הפציפיסט טוהויקו טגאווה. אנשי הקבוצה עמדו בקשר עם הוגים יהודים נוספים. (ויקופדיה)




עלון מס' 10 – 5.3.2010

קבוצת עולי הרגל ממקויה מספר 57 בביקור בעין השופט
בצהרי יום חמישי, הגיעו אלינו לביקור קבוצת עולי הרגל ממקויה מספר 57. 
הבאים התקבלו ברחבת האסם, לציון תרומתם לשיפוצו. 
משה שוק קידם את פניהם בברכה, 
מיגל ברך בשם הקיבוץ, נציגי המקויה נשאו דברים.
בנות דקל-ברק שרו ביפנית ובעברית והעולים נגנו ושרו את ”שיר המעלות“.
הקבוצה הביאה תשורה קטנה ומסרה אותה למיגל כנציג הקיבוץ.
לאחר הטכס, התכבדו העולים בארוחת צהרים מפנקת וזמרו ושרו גם בחדר האוכל.
הקשרים עם המקויה נמשכים כבר משנת 1963. 
במפגש הייתה גם ריבה זכאי, המורה המיתולוגית של האולפן, וכן היו גם תלמידים משלה במפגש.


איסר לביא נותן מתנה לנציג המקויה


יום ראשון, 14 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן- סיפורה קמת קיבוץ עין השופט (49)





אבנר דיין אחראי על האש

"על הדשא" בעין השופט
ב1976 הוקלטה בקיבוץ התכנית "על הדשא" שהייתה פופולרית מאד .
בעיתון "על המשמר" דווח :
התכנית "על הדשא" בעריכתו ובהנחייתו של אליהו הכהן 
עין - השופט שבהרי אפרים ,על דשא עטור פרחים
שרו את השירים שנסבו על פרחים ופריחה , 
עירית דותן, מלי ברונשטיין, עוזי מאירי ועודד בן-חור,
בהשתתפות פעילה של חברי עין השופט
שלא התירו לזמרים להישאר סולנים .
כן השתתפה בתכנית רביעיית כלי מתכת של עין השופט
עיבודים מוסיקליים הכין דב כרמל מקיבוץ דליה השכן
גם הטבע עזר לתכנית :
הרוח הסוערת שנשבה בחוץ חדלה מיד עם תחילת ההקלטה 
והגשם החל מטפטף ממש עם גמר ההקלטה,
התכנית "על הדשא" בעין השופט תוקרן בטלויזיה ביום חמישי
ערב שבועות, בשעה 20:15

עוזי  מאירי עירית דותן ומלי ברונשטיין


בעיתון הקיבוץ מצאנו מכתב לאלכס מאיר(רכז ועדת תרבות)
לכבוד
מר אלכס מאיר
קיבוץ עין השופט
שלום רב
לאחר הצפייה בתכנית "על הדשא" שצולמה בעין השופט 
ולאחר התגובות המצוינות שקיבלנו הנני שמח להודות לך ולכל חברי המשק על העזרה העצומה , שלה זכינו בהכנת התכנית
מצב הרוח הטוב, השירה היפה והסדר המופתי ,
מצאו את ביטויים והשתקפו מהמסך הקטן להנאת רבבות צופים בבית.
אנא, אמור תודה מיוחדת ליענקל'ה (שגיא) שעל השירה,
לדני (דקל) שעל הפרחים 
ולאסף (מורן) שעל הכול
אישית הייתה לי חוויה נעימה להתארח במשקך המטופח 
ואשמח לכל שיתוף פעולה גם לעתיד לבוא ,
בברכה
רפי שחר – תיאטרון לילך


אליהו הכהן מפליא בסיפוריו


קבוצת איליים בפיג'מות





כך ניצחנו את האבן - סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (48)



המילואים מתגייסים


מלחמת יום כיפור 1973





,אחת ממלחמות ישראל  הקשות הייתה מלחמת יום כיפור  


שנפתחה במתקפה מתואמת בשתי חזיתות :
ברמת הגולן ובמצרים.
רבים מחברינו היו מגויסים למלחמה הזו .
החברים שלנו השתתפו בקרבות קשים מאוד .
ובבית בעורף הילדים ישנו במקלטים .

במהלך המלחמה נפל בשבי אהרון נרקיס-בנם של פסח ובתיה .
בדף לחבר מתאריך ה16 בנובמבר נכתב :
בהתרגשות ובשמחה רבה קיבלנו את הידיעה שאהרון נמצא בשבי
ועומד לחזור בקרוב הביתה .
על משפחת נרקיס ועל כולנו עברו כמה שבועות של ציפייה וחרדה
אשר הגיעו לפורקן בחצות יום רביעי,

  עם בואו של נציג קצין העיר עפולה לבשר את הבשורה הטובה . 
אהרון שוחרר..

אנו מחכים בכיליון עיניים לרגע שנוכל לקבל את פני אהרון בשובו הביתה !

 

ילדים במקלט


מאזינים בחרדה לחדשות


יום רביעי, 10 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן - סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (47)

ספרה המרתק של עמיה ליבליך על השבויים במצרים 



דן אבידן בשבי המצרי

דן אבידן נפל בשבי המצרים בקרבות ההתשה בתעלה בדצמבר 1969
לאחר שנענה לקריאתו של משה דיין, שביקש מקציני מילואים להתנדב לשירות בתעלה .
דן (בנו של שמעון אבידן) שירת כסגן במוצב דור סואר, ליד האגם המר.
יום ראשון אחד, בדרך חזרה למוצב, עלה הג'יפ שלו על מארב מצרי
המאבטח נהרג , נהג הג'יפ נפצע קשה ומת בבית החולים.
דן נפגע בשתי רגליו מכדורים ורסיסים .  עם רגליים היו מרוסקות, שבעה שברים - הוא קפץ אל החול וניסה לרוץ שהמצרים הגיעו אליו, הוא אמר לעצמו:
דן, אתה הולך ל"טיול" ארוך ארוך.....
הוא חשב שישהה בשבי שישה עד שבעה חודשים.
בבית החולים אל-מהדי בקהיר שהה בין שישה לשמונה חודשים
במהלך החקירות גיבש לעצמו קו הגנה, שדבק בו מיומו הראשון בשבי:
אני איש מילואים שהיה צריך להגיע למוצב, כדי לפגוש את הקצין שייתן לי הנחיות וזה היום הראשון שלי בסיני.
המצרים לא האמינו לו , הם ידעו טוב מאוד שהפעם לשבוי שלהם יש ערך רב,
הם ידעו שדן הוא בנו של שמעון אבידן המפקד המהולל של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור .
יחד עם דן שהו בשבי המצרי עוד עשרה שבויים ישראלים.
לאחר כמה חדשי בידוד אפשרו המצרים לכל השבויים הישראלים לשהות באותו התא.
בצורה כזו הם  היו יכולים לנהל אורח חיים דמוקרטי, כמו בקיבוץ.
ב1973 שוחררו השבויים -

דן אבידן בחזרתו מהשבי 1973


חגיגות השחרור
בכל הארץ ובמיוחד בקיבוץ חגגו את שחרור השבויים. ב"דף לחבר" מתאריך ה2 בנובמבר 1973 נכתב :
דני חזר הביתה!!! 
כזיק חשמל עברה הידיעה במחנה שדני עומד לחזור הביתה
המונים זקן וטף התחילו לנהור לרחבה. הפליאו הילדים בפעילותם והתרגשותם
הופיעו פנסים משני צדי הכביש המוביל למברג , ומודעה לכל אורך השער 
ב ר ו ך   ב ו א ך    ה ב י ת ה    ד נ י !
ההתרגשות גדלה ורבה מרגע לרגע. כל אור, כל פנס מכונית מרחוק הגדיל את המתח
אורות מצלמות הבזיקו בלי הפסק. והנה מגיע הרגע המאושר - 
המכונית , המשפחה, ודני יורד כן, יורד והלך בכוחות עצמו, בלי תמיכה, בלי זקן, אבל עם שפם ארוך ופורצות מחיאות כפיים ודמעות מגיל ושמחה. דני שלנו חזר הביתה !

המשפחה מצפה לדני - אשתו חיה אחותו דפנה ושי אבידן הבן




מכתבים שנשלחו לדן אבידן בשבי מטעם קבוצת-קשת 
שלום דני
פעם המצרים באו הנה והייתה מלחמה. כולם היו במקלטים ואז אנחנו היינו במקלטים מצרים באו הם רצו שהארץ תהיה שלהם אז נלחמו אתם. קוראים למלחמה הזאת 
ששת הימים
כי היא הייתה שישה ימים
אני רוצה שתחזור מהר, כמה מהר שאפשר ואז אני אשמח מאוד
אני אשלח לך גם מכתב מהחדר ותכתוב לי בחזרה
שלום ולהתראות -

צפריר קורץ
לדני שלום
אני רוצה שכבר תבוא לעין השופט. כי שי אמר לי היום בהתעמלות שהוא נורא מתגעגע אל אבא שלו.
אני שולח לך ציור יפה מאוד וכותב לך על הנייר, שתדע שזה הנייר שלי
להתראות-
גיא כהן
שלום לך דני
מתי תחזור? עוד מעט אולי. אז נשלח לך מכתבים וציורים
אם תחזור מהר תוכל להיות הרבה בעין השופט. 
ראית את הדשא והטרקטור? אם תחזור מהר תוכל לראות את זה הרבה
מתי תחזור? תחזור מהר לעין השופט ותמשיך לעבוד במוסך
אנחנו מתגעגעים אליך
דני-אנחנו רוצים לראות אותך. תחזור מהר-טוב?
מתי שתחזור זה יהיה עוד שבוע אז תלך משם, אחרת ישאירו אותך הרבה זמן
אם תחזור מהר, תראה את עין השופט יותר מהר
אם יצטרכו שתחזור לסיני - תחזור אבל תחזור מהר הביתה ותספר לשי למה לקחו אותך
אם זה יהיה עצוב אנחנו נחטיף להם מכות. 
בסיני תגיד לחיילים שלא אתה תשמור בלילה, אחרת ייקחו אותך עוד פעם
שמישהו אחר ישמור..
תחזור מהר ותמשיך להיות אתנו
כשהם יגידו לך שאתה יכול לחזור - תברח
נשלח לך גם חבילה מלאת מכתבים שתהיה שמח
נשלח לך אם אתה רוצה. תחזור מהר !
להתראות-
גלי קוצר

עם אבא שמעון ואלופי צה"ל


יום שלישי, 9 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן- סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (46)




קול עין השופט


בשנת 1961 הוחלט בעין השופט לפתוח תחנת רדיו. לא תחנה פירטית, אחרי מאמצים רבים הושג הרישיון.
בהודעה לציבור החברים משנת 1961 נאמר :
בשעה 5.00 לפנות ערב שידור ניסיוני התחנה תשדר בגל 200 מ' 1500  .m.c. בגלים בינוניים
החברים שלא יקלטו במקלטיהם את השידור מתבקשים להודיע על כך ליהודה (לבון) השידור ימשך כחצי שעה.

בשידור הפתיחה נאמרו הדברים הבאים :
" קול עין השופט " תחנת השידור של קיבוץ השומר הצעיר עין השופט משדרת אליכם לראשונה .
ערב טוב לכל מאזינינו וברכת "שהגיענו" לשעה חגיגית זו , הרבינו מעשים-אך גם לא המעטנו דברים. בדרכים שונות ביטאנו עצמנו בכל תקופות חיינו. השמענו דברינו בשער בת-רבים ולא הצנענו לכת במלחמה על דרכנו-  השמענו קול אמיתי קבל-עם .
מעתה והלאה, נוסף על מסכת חיינו התרבותיים המסועפים, שהם פה 30 שנות חיי שיתוף-יישמע גם "קול עין השופט " שיבטא את ה"יש" ואת אשר "יהיה" ויחזק את השורות פנימה לצעידה משותפת לקראת העתיד .
קול עין השופט תפקידו :
ללוות את אנשי השדה והגן, ענפי החי והצומח,
נמסור את הלמות כלי-העבודה והמכונות בחרושת וסדנה ,
הוא יגשר בין השירותים הנאמנים לבין המשק היוצר .
הוא יבטא הגיגי מחנכים וחניכים .
יהיה לפה למוסדות וועדות .
יספר על פעילות לוחמת של שליחנו
ואחרון אחרון הוא יהיה קול ילדינו-עתידנו .
קול עין השופט ילווה את הקיבוץ בחגיו ומבצעיו ,
ישתדל להתוות דרכים בחברה ובתרבות .
ילבן בעיות ימי חול ומועד ויקרין מכוחו המוסרי והחברתי של הקיבוץ על סביבתו .
נטפח את יצירתנו העצמית, נעלה את חיינו הרוחניים .
ישמע "קול עין השופט " ברמה ויענה ההד למרחוק !
מפעילי התחנה מבחינה טכנית ותוכניתית-יהודה לבון, רעיה לישנסקי, עדנה קרן (קרמר) צבי בן חורין, יעקב שגיא , שלמק בורנשטיין

ב - 21.7.1961 פורסמה בעיתון הקבוץ הידיעה הבאה :
תחנת השידור של עין השופט – עובדה
באותו מוצאי שבת ההתרגשות הייתה רבה, לא רק אצל אלה, אשר במשך למעלה ממחצית השנה הכינו את הפעלת התחנה, כי אם גם של אלה ,אשר ישבו ליד מקלטיהם והאזינו לתכנית שהייתה מוקדשת ל-24 לקיום הקבוץ, והתרשמו ביותר .
בשידור השני, שהיה בשבת לאחר מזה עברה התחנה כבר לחיי חולין והביאו תכנית "מסביב לשולחן עגול" בנושא "שיפוץ או בנייה חדשה" סיום שנת הלימודים בבתי-הספר, פרידה מעירית ומשה פישבין שיצאו לשליחות וחדשות המשק .
הנהלת התחנה פונה בבקשה לכל החברים, שבידיהם תקליטים-להעמיד לרשות התקליטייה ,שהולכת וקמה ליד תחנת השידור, התחנה תרכוש במידת האפשרויות הכספיות, תקליטים חדשים ועד שיקום אוסף רציני, יש בידי החברים לסייע בידי אנשי התחנה לערוך תוכנית כבקשתך
האחראית למדור – כבקשתך-רינה (שגיא).
התחנה שלנו - עבדה כמה חודשים עד שנאלמה דום  ....ואנחנו הצטרכנו להסתפק בקול ישראל או לבנון......



עופרה בריל

יהודה לבון הרוח החיה של קול עין השופט

יום רביעי, 3 במאי 2017

כך ניצחנו את האבן- סיפור הקמת קיבוץ עין השופט (45 )




לליב קרמר וגיל שגיא בניר עוז שנות השישים

ש.ש.ש.


שנת שירות שלישית בקיבוץ ניר-עוז
בהחלטות מועצת עין השופט משנת 1958 נכתב בין היתר:
מפעל שנת שירות שלישית, מפעל קבוצות עזרה ואימוץ קיבוצים צעירים מיועד לשתי מטרות עיקריות:
האחת- ליצור מכשיר בידי המוסדות המרכזיים של התנועה
לעזרת הקיבוצים הצעירים ולהדרכת התנועה החינוכית
השנייה-ליצור ביטוי ליכולתה ולפעילותה של החטיבה הצעירה ככלל 
וכל פרט בתוכה,במסגרת תנועתית כוללת.
מפעל זה הוא ביטוי לעזרה הדדית במסגרת הקיבוץ הארצי
בהתאם להחלטות המועצה קיבוץ עין השופט אימץ את קיבוץ ניר-עוז
הפלוגה הראשונה יצאה ב-1960 ומנתה כשניים עשר חברים יוצאי צבא
מתוכם שני מבוגרים מדריכים-רחל צור ואהרון אלפר.
כשהופיעה רחל צור בשיחת קיבוץ והשמיעה את שלושת ה"ש" המחייבים גם אותה,
נאמר לה משולחן המזכירות, כי היא-כמדריכה תוכל להסתפק בשני "ש"
(שנת שירות ולא שנת שירות שלישית) 
ענתה רחל:"גם אצלי זה שלושה "ש" והם שנת שירות שלושים בקיבוץ. -
בעיתון הקיבוץ משנת 1960 כותב זלמן לבנה:
אהרון ורחל עומסים על עצמם שליחות רבת אחריות
שאין רבות כמוה בימים אלה
טוב נעשה, אם נלוום בהרגשה, כי לא המרחק הגיאוגרפי יקבע 
את מידת הקשרים בינינו
בשביל קיבוצנו-היציאה לניר עוז זהו מאורע בתולדות חיינו
כל האוכלוסייה מלווה אתכם, היוצאים בדרככם דרומה
גבול עין השופט הוא עתה בניר עוז
באחת השבתות יצאה משאית עם חברים לניר עוז לבילוי של מספר שעות
בפגישה של ועדת קשר עם המזכירות התברר ששדה תפוחי האדמה בניר עוז נפגע קשה
על ידי פרודניה ויש להחיש עזרה מעין השופט
בלי היסוסים יצאה קבוצה גדולה של חברי קבוצת רימון ובנות קבוצת   שחר לעזור באיסוף תפוחי האדמה בניר-עוז בעזרתם הצליחו להציל חלק גדול מהיבול .



משה קרמר ולליב בניר עוז


הדיווחים מחברי הש.ש.ש. בעיתון הקיבוץ הם רבים
בעיתון משנת 1960 כותב אבירם חגי :
יש משהו שונה באווירה בין קיבוץ צעיר לוותיק ,או בין קיבוץ גדול לקטן.
קשה להגדיר בדיוק שוני זה, אך לדוגמא:
אם ארוחת ערב היא בעלת משמרת אחת של כמה שולחנות
ותוך מחצית השעה מתרוקן חדר האוכל לגמרי
או המרחקים הקצרים בין מקום למקום
ואפילו מיעוט האנשים, נפגשים במשך היום עם אותן דמויות
אך משנשמע בכי תינוק ואימא המנסה להרגיעו- 
חוזר הביטחון וההרגשה שיש עתיד לישוב ושכר לעמל.
עמירם קופר חבר ניר עוז היה ידוע בכתיבת פזמונים
לפזמוניו של עמירם הולחנו לחנים של: דומיניקו מוצוניו, יעקב שגיא
סשה ארגוב , מרדכי זעירא , משה וילנסקי, יעקב קינן ועוד.

פנינקה עובדת עם הילדים


בחוברת פזמונים של עמירם בדף הפתיחה לפזמון שין שין שיינה נכתב:
לאחר שגרעיני ההשלמה בוששו לבוא הכריזו האדמורים
רבי מאיר יערי ורבי יעקב חזן 
על מצוות שנת שרות שלישית (ששש) 
וכך נולדה היכרותנו עם קיבוץ עין השופט אשר אמץ אותנו אל חיקו 
ושלח את בניו ובעיקר בנותיו אלינו מי לשנה ומי לכל החיים

שין שין שיינה

אבא'לה  בכיי טרי
רק לשנה אלכה
רבי מאיר יערי
גזר גזירה עליך
לגלות אותי שלח
שם לפינה נידחת
שם "ניר עוז" זה הפרחח
צובט ואני צווחת

שין שין שיינה ילדתי
אני נפרד בצער
זאבים טורפים בתי
אורבים לך שם ביער
אם -ניר עוז- אותך צובט
יידע לו בן בליעל
כי עיינו של השופט
פקוחה תמיד ממעל
מהשידוך בין ניר-עוז לעין השופט נוצרו מספר זוגות:
* דינה גולן ז"ל עם שרגא נגב
* כרמלה קריפין עם אורי דן ז"ל
* רות פיין ז"ל עם ליסר (אריה) להב
* רות שביט (ז"ל) עם אריה זלמנוביץ
* אמיתי בן צבי עם מירי ז"ל